לוי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לתגמולי ביטוח בסך כ- 21,000 ₪.

התובע טוען כי ביום 21.4.09 נהג ברכבו במגרש החניה של חנות מגה בול בחולון ופגע ברכב אחר, מבלי שהבחין בכך. אדם שהבחין בתאונה קרא לעבר התובע אך הוא התעלם ממנו והמשיך בנסיעה.

לימים הוגשה תביעה נגד התובע ע"י נהג הרכב הנפגע, אשר קיבל את פרטי הרכב הפוגע מאותו עד אשר קרא לעבר התובע לעצור. ביום 17.12.09 התקבל פסק דין לחובת התובע ובו נקבע כי רכב התובע הוא שפגע ברכב האחר. התובע חויב בתשלום סכום כולל של 20,744 ₪.

התובע טוען כי מיד לאחר הדיון, ובטרם ניתן פסק הדין, נזכר כי אכן היה מעורב בתאונה והודיע על כך לסוכן הביטוח שלו. לטענת התובע, משנקבע כי היה מעורב בתאונה הוא זכאי לתגמולי ביטוח מאת הנתבעת, אצלה היה הרכב מבוטח בפוליסה לבטוח סחר רכב.

הנתבעת טוענת כי בהזדמנויות שונות טען הנתבע כי לא היה מעורב בתאונה וכלל לא היה במקום בעת התאונה, וכי שינה את גרסתו לאחר שניתן פסק דין נגדו על מנת לזכות בתגמולי בטוח שלא כדין. הנתבעת טוענת כי ככל הנראה הנהג שנהג ברכב לא היה מורשה לנהוג עפ"י פוליסת הבטוח, שהינה פוליסה נקובה בשם ע"ש התובע בלבד.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני, החלטתי לדחות את התביעה.

בתביעת תגמולי בטוח נטל הראיה על התובע להוכיח את קרות מקרה הבטוח, בנסיבות המזכות אותו בתגמולי בטוח. במקרה זה, על התובע להוכיח כי ארעה תאונת דרכים בשעה שהוא היה הנוהג ברכב.

התובע לא הביא כל ראיה לכך, מלבד טענתו כי נזכר שהוא שנהג ברכב.

יש רגליים לטענת הנתבעת לפיה התובע לא נהג ברכב בזמן התאונה, וזאת על יסוד הודעות חוזרות ונשנות של התובע עצמו, החל בהודעה הראשונית לחב' הבטוח והמשך בהודעת התובע במשטרה, ועד לעדות התובע בדיון שבסופו חויב בתשלום. בכל אלה טען התובע כי לא היה מעורב בתאונה וכלל לא היה במקום בזמן התאונה. ודוק, התובע לא טען כי הוא אינו זוכר או כי לא הרגיש שפגע ברכב אחר, אלא שכלל לא היה במקום בזמן התאונה. טענה פוזיטיבית מסוג זה לא די לשלול אותה בכך שלאחר הדיון בבית המשפט – התובע "נזכר" שהיה במקום התאונה.

יתר על כן, התובע העיד כי מיד לאחר הדיון בצאתו מהאולם התקשר לסוכן הבטוח והודיע לו שנזכר שהיה מעורב בתאונה. סוכן הבטוח הובא לעדות ע"י התובע, ועדותו סותרת את דברי התובע. סוכן הבטוח העיד כי שמע לראשונה את גרסת התובע העדכנית, בדבר מעורבותו בתאונה, יום לפני ששלח את השיק שקיבל עבור השתתפות עצמית לחב' הבטוח. אין חולק כי השיק נשלח ביום 29.12.09, ולדברי סוכן הבטוח שמע על גרסת התובע ביום 28.12.09. הדיון שבסופו כביכול הודיע התובע לסוכן הבטוח על שינוי גרסתו התקיים ביום 29.11.09. פסק הדין ניתן ביום 17.12.09 ולפי רישומי בית המשפט נשלח אל התובע ביום 22.12.09. מכאן, שבטרם שינה התובע את גרסתו כבר היה בידו פסק הדין אשר קבע את אחריותו לתאונה.

אני קובע שהתובע לא הוכיח את תביעתו. לא שוכנעתי כי התקיים מקרה הביטוח בנסיבות המזכות את התובע בתגמולי ביטוח. על יסוד הודעות התובע, בטרם שינה את גרסתו, ניתן לקבוע כי נהג אחר נהג ברכב במועד התאונה.

בשולי הדברים, אציין כי גם משיקולים של מדיניות משפטית, ראוי לשלול את תגמולי הביטוח מהתובע. אם כטענת התובע, מיד לאחר הדיון נזכר כי הוא שהיה מעורב בתאונה, היה עליו להודיע על כך לבית המשפט ולא להמתין לפסק הדין, בתקווה שבית המשפט "יטעה" וידחה את התביעה המוצדקת נגד התובע. יתר על כן, התובע הודה כי במועד התאונה שמע אדם שקורא לו לעצור אך התעלם ממנו והמשיך בנסיעה. התנהגות זו אינה ראויה והיא מנוגדת להוראות תקנות התעבורה. לשיטת התובע כי הוא שנהג ברכב בזמן התאונה, הרי שהתובע היה מעורב בתאונה מסוג "פגע וברח". גם מטעמים אלה אך צודק הוא לשלול מהתובע את תגמולי הביטוח.

סוף דבר, אני דוחה את התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ תוך 30 יום.

ניתן והודע היום י"א אב תש"ע, 22/07/2010 במעמד הנוכחים.

ישי קורן, שופט

הוקלד על ידי: פנינה שמריה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: